Ploaמרכז מידע

חיבור הסוכן

מחברים את Ploa לסוכן שלך פעם אחת. במחשב זה שלוש פקודות; לסוכן ברשת, כתובת אחת שמוסיפים ומאשרים. מכאן מדברים עם הסוכן, והוא עושה את העבודה מול החנויות.

הדרך הקצרה

במחשב שבו אתה עובד, בתיקייה של האפליקציה (או במאגר שלה):

curl -fsSL https://ploa.dev/install.sh | sh
ploa login
ploa mcp install
  1. התקנה

    השורה הראשונה מתקינה את כלי שורת הפקודה של Ploa,‏ ploa, שמריץ גם את שרת ה-⁠MCP של Ploa בשביל הסוכן שלך. ב-⁠Windows, ב-⁠PowerShell:‏ irm https://ploa.dev/install.ps1 | iex (עבודה מ-⁠Windows).

  2. כניסה

    ‏ploa login פותח את Ploa בדפדפן כדי לאשר קוד. שם בוחרים עד כמה הסוכנים שלך רשאים להגיע (בהמשך).

  3. הוספת Ploa לסוכנים

    ‏ploa mcp install מוסיף את Ploa ל-⁠Claude Code, ול-⁠Cursor, ל-⁠VS Code (Copilot) ול-⁠Codex כשהם מותקנים במחשב הזה. מפעילים מחדש את הסוכן, או טוענים מחדש את שרתי ה-⁠MCP שלו.

ואז מבקשים מהסוכן:

תעלה את האפליקציה הזו ל-⁠App Store ול-⁠Google Play עם Ploa.

אין צורך ב-⁠ploa init. הסוכן מקשר בעצמו את התיקייה לאפליקציה ב-⁠Ploa, עם ploa_link: הוא מוצא את האפליקציה ב-⁠Ploa לפי ה-⁠bundle ID או שם החבילה, או מוסיף אותה, וכותב ploa.json בתיקייה. לאפליקציה שעוד אין לה מזהה, ploa_setup_guide מציע אחד, והסוכן מבקש ממך לבחור. ‏ploa init בטרמינל עושה את אותו הדבר, אם אתה מעדיף לעשות את זה בעצמך.

מה צריך

  • חשבון Ploa. נרשמים ב-⁠ploa.dev/join, או מתוך ploa login. לא צריך לחבר את החנויות מראש: הסוכן מלווה אותך בחיבור שלהן.
  • ‏Node 24 ומעלה במחשב, בשביל ploa והשרת שבמחשב שלך. בודקים עם node --version.
  • לבנייה במחשב הזה: ‏Mac עם Xcode ל-⁠iOS, ו-⁠JDK 17 ומעלה עם Android SDK לאנדרואיד. לא צריך את זה כשהבניות רצות ב-⁠GitHub או ב-⁠Google Cloud שלך. ‏ploa doctor אומר מה יש במחשב הזה.

הסוכן שלך, בדרך הקצרה

סוכןהדרך הקצרהואחר כך
‏Claude Code‏ploa mcp installמפעילים מחדש, או מריצים /mcp: ‏ploa מופיע כמחובר.
‏Cursor‏ploa mcp installמדליקים את ploa בהגדרות של Cursor, תחת MCP, אם הוא כבוי.
‏VS Code (Copilot)‏ploa mcp installמפעילים את השרת מתוך .vscode/mcp.json אם VS Code מבקש, ואז בוחרים את הכלים של Ploa ב-⁠Copilot Chat במצב Agent.
‏Codex‏ploa mcp installמפעילים את Codex בתיקייה של האפליקציה.
‏Windsurfקובץ ההגדרות שלו, ידנית (Windsurf)מרעננים את שרתי ה-⁠MCP שלו.
‏Claude Desktopמחבר (connector) לכתובת https://ploa.dev/mcp (ברשת), או קובץ ההגדרות שלו כדי לבנות במחשב הזהמפעילים אותו מחדש אחרי עריכת הקובץ.
‏Claude באתרמחבר (connector) לכתובת https://ploa.dev/mcp (ברשת)מאשרים אותו ב-⁠Ploa.
סוכנים אחריםהפקודה npx -y @ploa/cli mcp בהגדרות ה-⁠MCP שלו (ידנית)מופעל בתיקייה של האפליקציה, או עם --dir.

התקנת ה-⁠CLI

שרת ה-⁠MCP שבמחשב שלך הוא חלק מכלי שורת הפקודה ploa. בוחרים אחת מהדרכים:

סקריפט התקנה

ל-⁠macOS ול-⁠Linux. הוא בודק שיש Node 24, שם את הקבצים ב-⁠~/.ploa/cli ומפעיל קטן בשם ploa בתיקייה הראשונה ב-⁠PATH שמותר לו לכתוב בה (~/.local/bin,‏ ~/bin,‏ /usr/local/bin או /opt/homebrew/bin). כשאף אחת מהן לא ב-⁠PATH, הוא משתמש ב-⁠~/.local/bin ומדפיס את השורה שצריך להוסיף לפרופיל של ה-⁠shell. שום דבר לא רץ כ-⁠root.

curl -fsSL https://ploa.dev/install.sh | sh

מעדכנים בהמשך עם ploa update (‏ploa update --check רק אומר אם יש גרסה חדשה).

‏Windows

ב-⁠PowerShell. הוא בודק שיש Node 24, שם את הקבצים ב-⁠%USERPROFILE%\.ploa\cli ומפעיל קטן בשם ploa.cmd ב-⁠%USERPROFILE%\.ploa\bin, ומוסיף אותו ל-⁠PATH שלך. שום דבר לא רץ כמנהל מערכת. אחרי ההתקנה פותחים טרמינל חדש. עוד: עבודה מ-⁠Windows.

irm https://ploa.dev/install.ps1 | iex

מעדכנים בהמשך עם ploa update.

npm

אותו CLI, כחבילת ה-⁠npm בשם @ploa/cli, בכל מערכת.

npm install -g @ploa/cli

מעדכנים בהמשך עם npm install -g @ploa/cli@latest.

npx (בלי התקנה)

מריץ את הגרסה החדשה ביותר בכל פעם, בלי להתקין כלום. מתאים להגדרות של סוכנים ול-⁠CI.

npx -y @ploa/cli login
npx -y @ploa/cli mcp install

כניסה

השרת עובד בשמך, עם הגישה שאתה בוחר. נכנסים פעם אחת במחשב:

ploa login

‏ploa login מציג קוד ופותח את Ploa בדפדפן (‏--no-browser רק מדפיס את הקישור). בודקים שהקוד הוא אותו קוד שבטרמינל, ובוחרים מה מותר ל-⁠CLI ולסוכנים במחשב הזה:

בחירהמה הסוכן יכול לעשות איתה
קריאהרק להסתכל: איפה האפליקציות עומדות, בניות, דף החנות, ביקורות.
טיוטהגם לכתוב טיוטות, לקשר אפליקציות ולבנות לבודקים.
הגשה לבדיקה (נבחרת מראש)גם לשנות את דף החנות ישירות בחנויות, ולבקש ממך לאשר App Review, בודקים, מוצרים ותגובות לביקורות.
פרודקשןגם לבקש ממך לאשר שחרור לפרודקשן, הפצה הדרגתית ומחירים.
סוכן אוטונומיפרודקשן, מאושר מראש: שום בקשה לא מחכה לך. מוצע לבעלים ולחברי צוות שקיבלו את ההרשאה "סוכנים אוטונומיים".

סוכן יכול לבקש רק את מה שהרמה שלו מתירה, ולכן לסוכן שמביא את האפליקציה עד החנויות בוחרים הגשה לבדיקה או פרודקשן. אפשר לשנות את זה אחר כך בהגדרות › טוקנים. כל הרמות, ומה מחכה לך: הרשאות ואישורים.

הכניסה נשמרת ב-⁠~/.config/ploa/config.json, שרק אתה יכול לקרוא, ואף פעם לא בפרויקט שלך. אין דפדפן במכונה (שרת, CI)? יוצרים טוקן בלוח הבקרה, בהגדרות › טוקנים, ומגדירים אותו כ-⁠PLOA_TOKEN.

פקודה אחת לכל הסוכנים שלך

בתיקייה של האפליקציה (או במאגר שלה):

ploa mcp install

היא מוסיפה את Ploa להגדרות ה-⁠MCP של כל סוכן, בלי לגעת בשרתים האחרים שלו. ‏Claude Code מקבל אותה תמיד; האחרים כשהם במחשב הזה:

סוכןנמצא כש…הקובץ שהיא כותבתאיפה
‏Claude Codeתמיד‏.mcp.jsonתיקיית השורש של הפרויקט
‏Cursorיש ~/.cursor‏.cursor/mcp.jsonתיקיית השורש של הפרויקט
‏VS Code (Copilot)יש את תיקיית ההגדרות של VS Code‏.vscode/mcp.jsonתיקיית השורש של הפרויקט
‏Codexיש ~/.codex‏~/.codex/config.tomlתיקיית הבית שלך (Codex קורא רק את שלו)

תיקיית השורש של הפרויקט היא הראש של מאגר ה-⁠git, או התיקייה של האפליקציה כשאין מאגר. רק חלק מהסוכנים? מציינים אותם בשם (claude,‏ cursor,‏ vscode,‏ codex):

ploa mcp install --agent claude,cursor

לכל סוכן היא כותבת added (נוסף), updated (רשומה ישנה של Ploa הוחלפה), unchanged (בלי שינוי) או skipped (דילוג), עם הקובץ. ואז מפעילים מחדש את הסוכן, או טוענים מחדש את שרתי ה-⁠MCP שלו.

בקבצים אין סודות, אבל יש בהם את הנתיבים המלאים ל-⁠Node ול-⁠ploa במחשב הזה (סוכנים שנפתחים מה-⁠Dock לא מקבלים את ה-⁠PATH של ה-⁠shell), ולכן כל אחד מריץ ploa mcp install במחשב שלו. כשה-⁠CLI הותקן מ-⁠npm, הקבצים מריצים במקום זה npx -y @ploa/cli mcp.

מה נשאר בלי שינוי: קובץ הגדרות JSON עם הערות הוא לא JSON רגיל, ולכן מדלגים עליו ואומרים את זה; וקובץ הגדרות של Codex שכבר יש בו [mcp_servers.ploa] נשאר כמו שהוא. משנים אותם ידנית לפי ההגדרות שלמטה.

בלי התקנה: npx

כל סוכן שיכול להפעיל פקודה יכול להריץ את השרת מ-⁠npm:

npx -y @ploa/cli mcp

נכנסים פעם אחת במחשב עם npx -y @ploa/cli login, או נותנים לשרת טוקן. מה אפשר להגדיר:

הגדרהמה היא עושה
‏PLOA_TOKENטוקן מהגדרות › טוקנים, במקום ploa login. שומרים אותו בהגדרות הסודיות של הסוכן, אף פעם לא במאגר.
‏--dir <path>התיקייה של האפליקציה, כשהסוכן לא מפעיל את השרת בתוכה. השרת עובד על האפליקציה שמקושרת שם ב-⁠ploa.json (באותה תיקייה או בתיקייה שמעליה).
‏PLOA_SERVERשרת Ploa אחר במקום ploa.dev (נדיר).

הגדרות ידניות, סוכן אחרי סוכן

ההגדרות האלה משתמשות ב-⁠npx, ולכן הן עובדות בכל מחשב עם Node 24. אם התקנת את ה-⁠CLI, ‏"command": "ploa", "args": ["mcp"] עובד אותו דבר, כל עוד הסוכן רואה את ה-⁠PATH שלך.

Claude Code

מתיקיית הפרויקט, עם הפקודה של Claude Code עצמו:

claude mcp add ploa --scope project -- npx -y @ploa/cli mcp
או ב-⁠.mcp.json בתיקיית השורש של הפרויקט:
{
  "mcpServers": {
    "ploa": {
      "type": "stdio",
      "command": "npx",
      "args": ["-y", "@ploa/cli", "mcp"]
    }
  }
}

‏Claude Code שואל פעם אחת אם להשתמש בשרתים של הפרויקט. בודקים עם /mcp: ‏ploa צריך להופיע כמחובר.

Cursor

‏.cursor/mcp.json בפרויקט (או ~/.cursor/mcp.json לכל הפרויקטים):
{
  "mcpServers": {
    "ploa": {
      "command": "npx",
      "args": ["-y", "@ploa/cli", "mcp"]
    }
  }
}

ואז בהגדרות של Cursor, תחת MCP, בודקים ש-⁠ploa דולק ומציג את הכלים שלו.

VS Code (Copilot)

‏.vscode/mcp.json בפרויקט. שים לב שהמפתח הוא servers:
{
  "servers": {
    "ploa": {
      "type": "stdio",
      "command": "npx",
      "args": ["-y", "@ploa/cli", "mcp"]
    }
  }
}

פותחים את Copilot Chat במצב Agent ובוחרים את הכלים של Ploa ברשימת הכלים.

Codex

עם הפקודה של Codex עצמו:

codex mcp add ploa -- npx -y @ploa/cli mcp
או ב-⁠~/.codex/config.toml:
[mcp_servers.ploa]
command = "npx"
args = ["-y", "@ploa/cli", "mcp"]

‏Codex מפעיל את השרת בתיקייה שבה מריצים אותו, ולכן מפעילים את Codex בתיקייה של האפליקציה.

Windsurf

‏~/.codeium/windsurf/mcp_config.json:
{
  "mcpServers": {
    "ploa": {
      "command": "npx",
      "args": ["-y", "@ploa/cli", "mcp", "--dir", "/path/to/your/app"]
    }
  }
}

הקובץ משותף לכל הפרויקטים, ולכן --dir אומר באיזו תיקייה של אפליקציה לעבוד.

Claude Desktop

הכי פשוט: להוסיף את Ploa כמחבר, כמו ברשת. כדי להריץ אותו במחשב שלך במקום זה, כך שיוכל גם לבנות ולקרוא את קובצי הפרויקט, עורכים את claude_desktop_config.json ‏(Settings › Developer › Edit Config):

{
  "mcpServers": {
    "ploa": {
      "command": "npx",
      "args": ["-y", "@ploa/cli", "mcp", "--dir", "/path/to/your/app"]
    }
  }
}

מפעילים מחדש את Claude Desktop אחרי השמירה.

סוכנים אחרים

כל סוכן שמריץ שרתי MCP דרך stdio: הפקודה היא npx עם הארגומנטים -y @ploa/cli mcp, מופעלת בתיקייה של האפליקציה (או עם --dir /path/to/your/app). נותנים לו PLOA_TOKEN אם לא נכנסת במחשב הזה. סוכן שמתחבר רק לשרתים ברשת משתמש ב-⁠https://ploa.dev/mcp.

סוכנים שנפתחים מה-⁠Dock לא תמיד מקבלים את ה-⁠PATH של ה-⁠shell, ולכן ייתכן ש-⁠ploa או npx לבד לא יימצאו. ‏ploa mcp install כותב נתיבים מלאים בגלל זה. בהגדרה ידנית משתמשים בנתיב המלא מ-⁠command -v npx.

ברשת: ploa.dev/mcp

לסוכנים שלא יכולים להריץ פקודה במחשב שלך, כמו Claude באתר, ‏Ploa מריצה את השרת בעצמה, בכתובת:

https://ploa.dev/mcp
  1. מוסיפים אותו לסוכן

    ב-⁠Claude: ‏Settings › Connectors › Add custom connector, ומדביקים את הכתובת. סוכנים אחרים קוראים לזה שרת MCP מרוחק או מחבר (connector).

  2. מאשרים אותו ב-⁠Ploa

    הסוכן שולח אותך ל-⁠ploa.dev. נכנסים אם צריך, בודקים את שם הסוכן ולאן הוא חוזר, ובוחרים מה מותר לו: קריאה בלבד; טיוטות ובניות (טיוטות לדף החנות ובניות ב-⁠GitHub); או טיוטות, בניות ובקשות, שגם מבקש ממך App Review, פרודקשן, מחירים, בודקים ותגובות לביקורות. ואז מאשרים.

  3. מתחילים לעבוד

    כשיש בסביבת העבודה אפליקציה אחת, הסוכן עובד עליה. כשיש יותר, הוא בוחר אחת לפי המזהה שלה (ploa_apps מציג אותן).

מה שונה ברשת:

  • אין תיקיית פרויקט, ולכן הבניות רצות ב-⁠GitHub ממה שנדחף (מגדירים פעם אחת, ראה GitHub), וגם הקוד של השרת של האפליקציה מגיע מהמאגר.
  • מה שצריך את המחשב שלך לא מוצע: המדריך להגדרה וקישור תיקייה, בדיקה מקדימה, בנייה במחשב הזה, צילומי מסך מסימולטור, רמזי הפרטיות מהקוד, מפתח ההעלאה של אנדרואיד, רשימת הצעדים שרק אתה יכול לעשות, וכל מה שמועלה מהדיסק שלך (צילומי מסך, סרטונים, תמונות, מסמכים). בשביל אלה משתמשים בשרת שבמחשב שלך. בכל כלי ה-⁠MCP מסומנים הכלים שקיימים רק במחשב.
  • סוכן ברשת מבקש, ולא עושה בעצמו יותר מטיוטות ובניות. עם טיוטות, בניות ובקשות הוא מבקש ממך App Review, פרודקשן, מחירים, בודקים, מוצרים ותגובות, וכל בקשה מחכה לאישור שלך ב-⁠Ploa. הוא אף פעם לא משנה את החנויות ישירות (צילומי מסך, קבוצות ב-⁠TestFlight, שליחת דף החנות) ולא יכול להיות אוטונומי: את אלה עושים בלוח הבקרה, או עם הסוכן שבמחשב שלך.
  • אי אפשר להפוך אותו לאוטונומי.
  • האישור הופך לטוקן רגיל של Ploa, בשם של הסוכן עם "(web)", ברמה שבחרת. הוא מופיע בהגדרות › טוקנים, ושם אפשר לבטל אותו בכל רגע, והבעלים של סביבת העבודה מקבלים הודעה כשהוא נוצר.

ב-⁠CI וב-⁠GitHub Actions

סוכן שרץ ב-⁠CI משתמש באותו שרת, עם טוקן מהגדרות › טוקנים שנשמר בסודות של ה-⁠CI ומועבר כ-⁠PLOA_TOKEN. ב-⁠GitHub Actions:

env:
  PLOA_TOKEN: ${{ secrets.PLOA_TOKEN }}

נותנים ל-⁠CI טוקן ברמה הנמוכה ביותר שהוא צריך. בניות ש-⁠Ploa מריצה ב-⁠GitHub לא צריכות טוקן במאגר בכלל: ה-⁠workflow של Ploa נכנס בשם ההרצה עצמה.

בודקים שזה עובד

  1. מפעילים מחדש את הסוכן ופותחים את רשימת שרתי ה-⁠MCP שלו: ‏ploa צריך להופיע כמחובר, עם הכלים שלו.
  2. שואלים: לאיזה חשבון Ploa יש לך גישה, ובאיזו רמה? הסוכן קורא ל-⁠ploa_access ועונה עם השם שלך, הרמה ואיך הוא עובד (אוטונומי או עם אישורים).
  3. שואלים: איפה האפליקציה הזו עומדת בחנויות? הסוכן קורא ל-⁠ploa_setup_guide לאפליקציה חדשה, או ל-⁠ploa_shipping_report.

משהו לא מסתדר? ראה פתרון בעיות.

עדכון והסרה

  • עדכון: ‏ploa update (סקריפט ההתקנה), npm install -g @ploa/cli@latest ‏(npm); ‏npx מריץ לבד את החדשה ביותר. אחר כך מפעילים מחדש את הסוכן: הכלים של Ploa שהוא כבר הפעיל ממשיכים להריץ את הגרסה הישנה עד אז, ואומרים את זה.
  • הסרה מסוכן: מוחקים את הרשומה ploa מקובץ הגדרות ה-⁠MCP של הסוכן.
  • יציאה מהמחשב הזה: ‏ploa logout מוציא אותך ומבטל את הטוקן של המחשב הזה.
  • ביטול סוכן ברשת: הגדרות › טוקנים בלוח הבקרה.